מחאת נס ציונה - האנשים שמאחורי הקלעים
דורית סנדלר-זיו
מחאת נס ציונה, 2021
מחאת נס ציונה הייתה לשם דבר בקרב קהילת המפגינים ברחבי הארץ.
וזה לא נוצר יש מאין. מאחורי הקלעים פעלה קבוצת אנשים, "מובילי מחאת נס ציונה", שטרחו יומם וליל להפעיל ולתחזק את המחאה המקומית שתהווה מקור משיכה לאנשים רבים.
אנשים, שהמכנה המשותף שלהם היה אקטיביזם והרצון לשחרר את המדינה מהשחיתות שפשתה בה. חלקם נפגשו במחאות והפגנות בארבע השנים האחרונות. ולחלקם זו היתה הפעם הראשונה בפעילות מקומית. בטבעיות וללא שום תכנון מיוחד, התקבצו אותם אנשים ונשים לחבורה מופלאה. כל אחד הביא את כישוריו ויכולותיו עם הרבה רצון טוב, נחישות וללא כל אגו. שיתוף הפעולה היה מצוין, כמו גם הפירגון איש לרעהו, מה שהניב תוצאות מעולות והפגנות עם הרבה תוכן ועוצמה.
מי שיזם את הקמת הקבוצה היה צבי פלטיאל, שבגינתו נפגשנו לראשונה. עם התחלת הסגרים הועברו הפגישות לזום. נקבעה פגישה פעם בשבוע, ואם היה צורך גם פעמיים. ניהול הפגישות ותיאומן היה באחריות צבי, שבתחילת כל פגישה דאג לסכם את ההפגנות של השבוע הקודם, כולל הצלחות, כישלונות והפקת לקחים.
לאחר הסיכום החל התכנון והארגון של הפגנות השבוע הקרוב, וחלוקת העבודה והפעילות בין משתתפי המפגש. בין מפגש זום אחד לשני העשייה הייתה רבה, על מנת להוציא את הרעיונות מן הכוח אל הפועל, ולדאוג שהכל יעבוד לפי התכנון.
כל השלטים, הדגלים, האורחים הנואמים, השיירות, התחרויות, האזכרה לרבין, תהלוכת חנוכה עם הצוללת והדלקת הנרות בסיום, הסרטונים והקרנתם, סווטשירטים עם כיתוב "מחאת נס ציונה", ועוד פעולות שטח רבות הם פרי הנחישות, המחשבה היצירה והפעולה של קבוצת המובילים. עם הזמן הצטרפו אלינו אנשים נוספים שעזרו בהכנת הצומת להפגנה (תליית שלטים ודגלים), בפירוק ובניקוי בסיומה. ליווי מפגינים בדרכם למכונית או לבית, וכמובן, קבוצת הצלמים ויואל עורך הוידאו הנהדרים, שלא הפסיקו לתעד, ותמיד שיתפו פעולה עם הבקשות שלנו.
יוני 2021 צילום חיים דואניס
כל מהלך היה מתוכנן ומאורגן בקפידה רבה תוך התייחסות לכל הפרטים, קטנים כגדולים. הדס הכינה בכישרון ויצירתיות את ההזמנות/הודעות לקראת הפגנות. הדס וצבי היו אנשי הקשר של המחאה עם משטרות רחובות ונס ציונה, תיאום שהיה צורך בסיסי לקיום תקין ובטוח של ההפגנות לאורך כל הדרך.
מסלולי הצעידה בהובלת רווית ושיירות המכוניות בהובלת רווית ואתי, תוכננו ונבדקו בדייקנות רבה והכל בתיאום מלא על המשטרה.
במקביל להפגנות בצמתים, לצעדות ולשיירות, אירגן לרי את קבוצת "רצי המחאה" שרצו כל שבת אחה"צ, עם חולצות מחאת נס ציונה. המסלול יצא מנקודת ההתחלה בצומת הקניותר עד גשר ראשונים ובחזרה, ממשיך לצומת פארק המדע, שם הפגינה קבוצה מרחובות, ובחזרה צומת הקניותר. מספר הרצים נע בין 4 ל-15.
כשמשקיעים הרבה ומקבלים תוצאות, יש צורך להדהד ולהפיץ את קיום ההפגנות, מספר המשתתפים, תוכנן והשפעתן. שאולי נבחר להיות איש הקשר בינינו ובין העיתונות, המקומית וגם הארצית. הוא דאג לתעד כל הפגנה, כולל מספר המפגינים, להעלות רשמיו על הכתב, ולהפיץ עוד באותו ערב לעיתונות המקומית, לקבוצה הארצית של "הדגלים השחורים" ושאר יעדים. התוצאות היו טובות ומספר המשתתפים עלה משבוע לשבוע והגיע בשיאו ליותר מ-400. גם לאחר הבחירות, כשהרבה פרשו, נשאר גרעין קשוח של 30-40 אנשים שהמשיכו להגיע כל שבוע.
מי אנחנו האנשים "מובילי מחאת נס ציונה"?
חלק מאנשי ה"קבוצה המובילה" – רוית מטרסו, שרה כליף-תושיה, דורית סנדלר-זיו, צבי פלטיאל, שאול עמיר ולרי אקר – ניפגשו כבר לפני 4 שנים במחאת ויצמן/בן גוריון שהחלה ביולי 2017 בהובלתו של לרי, והייתה המשך למחאת פתח תקווה. מחאה זו נמשכה עד סוף פברואר 2019. אז, הוחלט לסיים את אירועי הצומת, בעקבות הודעת היועמ"ש (18.2.2019) על החלטתו להעמיד לדין את נתניהו בשלושה כתבי אישום.
ידענו שהמאבקים לא תמו ועוד רבה המלאכה. לרי העביר את שרביט ההובלה לצבי שנשאר בתפקיד זה, במסירות רבה, לאורך כל הדרך. פתחנו קבוצות ווטסאפ, תיקשרנו והפגנו בהרכבים כאלה ואחרים (בתקופת הבחירות מס. 2 ו-3) בצומת הקניותר, ברחבת הקניותר, ובצומת בית עובד עם אמיר השכל ובלעדיו.
ביוני 2020 עלה אמיר השכל לבלפור, להמשיך שם את מחאתו, מחאת "אין מצב". תחושת הבטן היתה שצריך להצטרף אליו. לשם כך היה צריך לארגן הסעות. צבי לקח לידיו את התפקיד ואנו סייענו בידיו. יום שישי בצהריים ל"קבלות שבת" בבלפור ואח"כ הסעות גם במוצ"ש. הארגון, בתחילת הדרך, לא היה פשוט. צורת הרישום ודרך התשלום, מספר הנרשמים, גודל הרכב שצריך להזמין, היענות לדרישות אישיות של הנוסעים, עם מסיכה בנסיעה או בלעדיה, ועוד. מעבר לכך, היה צורך להתחייב לגיוס הסכום הנדרש עוד לפני ההרשמה. עם הזמן ההתארגנות הפכה ארצית והתשלום ממוחשב, מה שהקל על התכנון והארגון. לאורך כל הדרך אירגן צבי את ההסעות במסירות רבה, סבלנות ורוגע. בנסיעות הראשונות, העברתי את דמי הנסיעה שגבינו, במו ידי לנציג "הדגלים השחורים" שפגשתי בירושלים.
במקביל לנסיעות לבלפור, יצאה קריאה של תנועת ה"דגלים השחורים" לצאת לגשרים ולצמתים. כמה מאיתנו התחילו להפגין בגשר ראשונים בשבת אחה"צ ואחרי מספר שבועות הגענו לצומת הקניותר לתגבור. בצומת פגשנו קומץ אנשים ואת הדס ענבר שהתנדבה במסגרת "הדגלים השחורים" לפתוח צומת או גשר נוסף. אחרי כמה שבועות של נדודים בחודשים יוני-יולי, בין מחלף נס ציונה וגשר המכבים בראשל"צ, נבחר צומת הקניותר, שהיה ידוע כנקודת מחאה. התנדבות חד-פעמית זו הפכה לשנה של מחאה. הדס לקחה את הנושא ברצינות רבה ועשתה את תפקידה במסירות, עם הרבה תושייה, יצירתיות והקפדה על כל פעולה. אליה הצטרף נחמיה, בן זוגה, האיש עם ידי הזהב והחוש הטכני, שהיה אחראי לתחזוקת הציוד החשמלי, פתרון בעיות טכניות, הכנת הדגלים, קיפולם ואריזתם ועוד הרבה פעולות קטנות וחשובות, שבלעדיהן לא יכולנו להפעיל את מערכת ההגברה, הרמקולים וההקרנות.
הדס הצטרפה לצוות המוביל ואחריה הצטרפו עוד מספר חברים:
אתי דואניס שהובילה את שיירות המכוניות, החליפה עם חיים בן זוגה את הדס בצאתה לחופשה, ועמדה מלאת אנרגיות עם המגפון בצומת.
מני שני, האיש המחובר והמקושר שדאג להביא כל שבוע נואם. חברי כנסת, פעילים חברתיים ושאר אנשים מעניינים. מני היה לגזבר המחאה שדאג לאסוף את כספי התרומות, לקנות ולשלם עבור רכישת ציוד למחאה.
ינון שרז, האיש המחובר למובילי המחאה הארציים שדאג להבאת ציוד להפגנות – שלטים, דגלים, פוסטרים, תאורה ועוד. הוא האיש שחיבר ביננו לבין אנשי "חקירה עכשיו" שהביאו את הצוללות להפגנה ולצעדת חנוכה. ינון היה נציגנו בחבורת מחברי אמנת "חוזה המדינה" ומפיציה, והוא ממשיך פעילותו במסגרת זו.
דליה רזניצקי, האשה שעזרה לכולם. לקחה חלק בניהול הצומת ב"תקופת הקילומטר האחד" (כשהדס היתה עסוקה בארגון כל נקודות ההפגנה בנס ציונה), דאגה לחלוקת שלטים למרפסות הבתים ולחלוקת/מכירת הסווטשרטים של המחאה. בשלב מאוחר יותר הצטרף עמוס ברסקין, איש יצירתי שתרם רבות לחשיבה היצירתית המשותפת ולהכנת שלטים מעניינים.
זה סיפורה של קבוצת אנשים נפלאים שפעלו יחד בשותפות, הכלה, ללא אגו והרבה כבוד איש לרעהו. דוגמא לכך שכאשר רוצים, אפשר.
תודה אנשים יקרים. גאה שהייתי חלק מכם.
תם ולא נשלם.
