• סיכום •
• אתנחתא בצומת •
תיארנו בפרקים הקודמים היבטים שונים של המחאת 2021-2017, במאות תמונות ובשורה ארוכה של קטעים שכתבו מפגיני מחאת נס ציונה. מטבע הדברים שמנו דגש על ההפגנות הנרחבות בשנים 2021-2020 בהן התרחבה הפעילות והגיעה לשיאה. המפגינים ראו לנגד עיניהם בעיקר את המלחמה בשחיתות של הממשלה בכלל ושריה כפרטים, ואת הסכנה הממשית שריחפה על עצם קיומו של משטר דמוקרטי בישראל. עיקר פעילות המפגינים הייתה מכוונת נגד ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, מי שיצר והוביל את התפתחותן של אותן סכנות.
עם זאת, יודגש שהמפגינים לא ראו בהחלפת נתניהו את חזות כל המחאה. חלק מהכרזות והפעילות כוון נגד היועץ המשפטי לממשלה באותה תקופה, ד"ר אביחי מנדלבליט. מנדלבליט מנע חקירות, עיכב אחרות, ומיסמס תיקים. הוא גם הקל באורח חשוד, בעסקות טיעון תמוהות ומיותרות, בעבירותיהם של בנימין ושרה נתניהו, חיים כץ, אריה דרעי, יעקב ליצמן ואחרים. לחובתו של מנדלבליט נרשם חלק משמעותי של השחיתות הנוכחית וזו שתלווה אותנו על תוצאותיה עוד שנים רבות.
גם חלקם של מושחתים אחרים ופרשות שחיתות נוספות מצא את ביטויו במחאת נס ציונה – שחיתות של שרים שונים, פקידים חסרי עמוד שדרה, טייקונים ואחרים. ואולם, כאמור, ראו המפגינים בנתניהו את שורש הרע, ולכן התמקדו בו וביועץ המשפטי.
עתה, משהגיעו המחאה הארצית ומחאת נס ציונה בכללה לסופן, ננסה להסתכל לאחור וגם להביט קדימה אל העתיד.
מבט לאחור על כל אותה תקופה חושף תופעה ייחודית שלא הייתה כמותה ב-73 שנותיה של המדינה: מחאה אזרחית ספונטנית שהביאה לחילופי שלטון. נכון, במבט לאחור אפשר לציין כמה גורמים שתרמו להצלחה, אך היות שהחלפת השלטון נעשתה על חודו של מנדט אחד בכנסת, ספק אם היה הדבר מתרחש ללא המחאה. יתר על כן, החלטתן של המפלגות "תקווה חדשה" ו"כחול לבן" לעמוד בהבטחת הבחירות שלהן ולסרב לשתף פעולה עם נתניהו, הושפעה בוודאי מלחץ תנועת המחאה, ואולי אף נבעה מלחץ זה. מפלגת "ימינה" היססה עוד יותר והייתה מוכנה לחבור לנתניהו גם אחרי סבב הבחירות האחרון במרץ 2020. שלושת המפלגות הללו לא לקחו חלק בגל המחאה נגד נתניהו, אך זכו הודות להצלחתו בנתחים נכבדים של עוגת השלטון.
כן, היו בעבר גלי מחאה מרשימים ומוצלחים. נזכיר את מוטי אשכנזי והמחאה שהוביל נגד ממשלת גולדה מאיר בעקבות מלחמת יום הכיפורים. מחאה מוצלחת זו הביאה להתפטרות ראשת הממשלה, אך לא לבחירות חדשות ולהחלפה מיידית של הקואליציה השולטת. גם "מחאת הקוטג' " ב-2011 הייתה מחאה ספונטנית ועממית, שהביאה להישגים משמעותיים. אך שוב, היא לא הצליחה לזעזע את הממשלה.
ב-2021 הוחלפה הממשלה והוקמה קואליציה חדשה בזכותה של מחאת ההמונים. מגיעה לכולם, מגיעה לכולנו, טפיחה על השכם!!!
ממצב זה של הפסקה קצרה, אתנחתא בדרך, כדאי להביט על העתיד.
ראשית, השינוי אינו מתבטא רק בעצם החלפת הממשלה, כי אם גם בהוכחה שהציבור יכול להביע דעתו גם מעבר להטלת פתק בחירה בקלפי, והפוליטיקאים ייאלצו להתחשב בה. הדמוקרטיה הישראלית שוב אינה כזו שהפוליטיקאי יכול להבטיח בה לפני הבחירות, ולהתעלם מהבטחותיו אחריהן.
שנית, הראינו שאיננו מוכנים לקבל שחיתות שלטונית, ובודאי לא בהיקפים ובאופן של נתניהו ושריו הסוררים. יש ציבור גדול ונחוש שפשוט לא מוכן לעבור על כך לסדר היום. אותו ציבור נחוש גם אינו מוכן להסכין עם פגיעות בדמוקרטיה ובחרויות האזרחים. הציבור אינו מוכן לקבל מדינה המתנהלת ללא תקציב שנתי אותו מאשרת ואותו מבקרת הכנסת. הציבור אינו מוכן לקבל את הפגיעה בשומרי הסף ומינוי חדלי אישים או שותפים לפשע לתפקידים אלה. הציבור שוב אינו מקבל את הניסיונות למוטט את מערכת המשפט.
רבים מהמוחים למדו על בשרם את הלקח: מחד, עד כמה חשובה המחאה ועד כמה עשויה היא להועיל, ומאידך עד כמה תובענית היא, מתישה, יקרה ומייאשת. לצד הישגי המחאה חשוב לזכור שבנושאים הללו הייתה הסכמה רחבה בקרב המוחים. אך עתה הם נמצאים בצומת ממנו יצאו לדרכים שונות. חלקם מתנגדים למתן החיסונים ורואים בכל תקנה שנועדה לצמצם את תפוצת מגיפת הקורונה פגיעה חמורה בזכויות האזרח. אחרים סבורים שנחוצה דווקא אכיפה הדוקה יותר, כדי שאלו שאינם מחוסנים לא ידביקו אחרים ולא יכבידו על מערכת הבריאות.
גם באשר ליחסינו עם הפלסטינים יש דעות שונות. רבים רואים בהמשך הסכסוך הישראלי-פלסטיני סכנה גדולה, ודורשים לפעול להקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל. אחרים חושבים שאין סכנה גדולה מזו, ויש לישב עוד מתיישבים יהודים ביהודה, בשומרון ובגולן. יש שיעדיפו ממשלה ללא "ימינה" ו"תקווה חדשה" ויש שמייחלים דווקא לחיזוק האגף הימני בממשלה.
המדיניות הסוציאלית, הגישה הכלכלית, השפעתם של בעלי ההון ומדיניות הרווחה, גם הם כר לחילוקי דעות מהותיים. יחסי חרדים-דתיים-חילונים, ושאלת מקומה של הדת ורבניה במדינה בודאי אינם מוסכמים על חלקים שונים של כלל הציבור, ובכללו ציבור המוחים.
לכן יש להניח שפעילי המחאה ירתמו לפעילויות שונות גם בהמשך, אלא שפעילויות אלה – לעתים מחאות אלה – לא תהיינה גורפות ורחבות כי אם ממוקדות יותר. ואכן, מקצת מוחי נס ציונה הצטרפו לפעילות המחאה נגד הסכם הובלת נפט מהאמירויות באמצעות צינור קצא"א. הפעילות חדלה משהודיע המשרד לאיכות הסביבה שלא יאפשר את העברת הנפט. עוד הצלחה של פעילות המוחים!
נושאים אחרים, כהקמת ועדת חקירה ממלכתית בפרשת הצוללות-כלי השיט-מניות, עדיין על הפרק וחלק מהמוחים שותפים לפעילות הארצית בתחום זה. גם נושאים שונים הקשורים לשמירה על איכות הסביבה מחברים מפגינים רבים, ואלה פועלים במרץ למען סביבה בריאה ונקיה. משתתפי מחאה מכל הארץ חברו במטרה להביא לשקיפות רבה יותר של מערכת השלטון. שקיפות צריכה להימצא בעבודת הממשלה, הכנסת וגופים אחרים. אולי בראש הרשימה נדרשת שקיפות בכל הקשור לטיפול במגיפת הקורונה ובחיסיון שהוטל על הדיונים השונים אודותיו.
גם אם המפגינים לא נראים כעת בצומת, הרי ניתן לפגוש בהם בדרכים השונות היוצאות ממנה.
צבי פלטיאל
מחאת נס ציונה, דצמבר 2021
תגובה אחת
עבודה יפהפיה מרשימה של העושים במלאכת יצירת האתר הזה. תרומה רבה להסטוריה מקומית שלקחה חלק בהסטוריה מדינתית.