דברים מהלב

הלוואי שיכולתי עכשיו לקרוא בשמות כל האנשים שיצרו, והיו והשתתפו. זה אתם! אני אוהבת כל אחד ואחת מכם.

תם ולא נשלם… אל תלכו לשום מקום, כי נצטרך לעמוד לימין הצדק השוויון, וטוהר המידות עם בעתיד.

ועכשיו, כמה תודות אישיות:

לצבי, שיזם וכינס אותנו לחבורה שהובילה כאן. הוסיף תוכן, יזם פעילויות ולא נתן לנו להתייאש לרגע. האיש שלא נח לרגע אחד, וכשכולנו ניסינו לגנוב ימי שקט, הוא הפגין לבד בבקרים…

לשאולי, על הדוברות  הקשרים, השלטים המיוחדים, הרוגע והסבלנות.  

למני, על הארגון, הקשרים, הזמנת האורחים, האחריות על הקופה.

לשרה על   דף הפייסבוק, האחריות על הצלמים והתמונות על המיצגים והשלטים.

לאתי, על השיירות המתוקתקות הכריזה העקשנית, על הרוח הפוליטית, על הנחיית הערבים המיוחדים שלנו, ועל הארגון. וגם על חיים…

לרוית,  על הצעדות והשיירות על הכריזה עד שמיתרי הקול הצטרדו, והכנסת רוח בלפור.

לינון, על ההירתמות לכל בקשה, הקשרים שהפעיל למענינו ועל "חוזה המדינה".

לדורית,  על העצות החכמות והעזרה האין-סופית, הנכונות להיות כאן בכל זמן ובעיקר על הסבלנות.

לדליה,  על ההתנדבות לטפל בכל מה שאחרים לא יכלו. או לא רצו. בזכותה לבשתם סוויטשירטס לבנים כל חודשי החורף.

ללרי, על קבוצת הריצה, על החיוך.

לעמוס, על שלל הרעיונות המעולים, הנכונות לעזור תמיד, ועל הפגנות הבוקר!

וכמעט אחרון , לנחמיה האחד והיחיד, שבלעדיו לא היינו שומעים מוסיקה או מדברים למיקרופון הזה. ובעיקר על זה שסבל אותי במשך שנה שלמה עם כל השגעונות  שלי. ושוב תודה לכם לכולכם.