הסעות מאורגנות להפגנות בבלפור
צבי פלטיאל
מחאת נס ציונה, 2021
ביולי 2020 החלו ההפגנות מול מעון ראש הממשלה בפתח רחוב בלפור בירושלים. אמיר השכל וקבוצת מפגינים קטנה קבעו שם את מושבם, והחלו לארגן הפגנות "קבלת שבת" מדי יום ו'. מפגינים מנס ציונה ומהסביבה רצו אף הם להשתתף בהפגנות אלה ונוצר צורך לארגן הסעות. תחילה חשבנו לענות על הצורך ע"י עידוד מפגינים להצטרף לנסיעות פרטיות. הקמנו גם קבוצת מסרונים לצורך זה. ואולם תוך זמן קצר התברר שנחוצות הסעות מאורגנות.
ביולי אכן הודיעו "הדגלים השחורים" על יוזמה לארגן אוטובוסים. ואולם בשלב ראשוני זה, כל מה שהם עשו היה לפרסם שם או כתובת של מי שהיה מוכן לארגן הסעה מאזור מגוריו. בנוסף, הם הפנו את המארגן לחברת אוטובוסים זו או אחרת, והוא זה שצריך היה להזמין את האוטובוס, לארגן את ההרשמה, לגבות את התשלום מהנוסעים ולשלם לנהג (או לחברה). לקחתי על עצמי את ארגון ההסעות מנס ציונה.
לקראת כל הסעה היה צורך לאמוד כמה מפגינים ירשמו, לבדוק את מחיר ההסעה, ולהחליט האם יש אפשרות לממן אותה. את ההרשמה ערכנו באמצעות טופס גוּגל שבנינו. ההחלטה להזמין אוטובוס הייתה בעייתית, משום שהיה צריך להחליט עליה כיומיים לפני תום ההרשמה. היות שרבים נרשמו רק ברגע האחרון (או אחריו), צריכים היינו להמר, ולקוות שמספר הנרשמים (והמשלמים) אכן יבטיח כיסוי ההוצאות. היה ברור לנו שמי שנרשם בלי לשלם, עלול ל"הבריז" ברגע האחרון (ואכן היו דברים מעולם… ). לכן דרשנו תשלום מראש בביט. בדרך זו יכולנו להבטיח תשלום (אין למשלם דרך נסיגה…), אך גם להשהות את אישור התשלום עד הנסיעה עצמה. כך יכולנו להימנע מגבייה אם מסיבה כלשהי בוטלה ההסעה.
היו גם מקרים בהם החלטנו על קיום הסעה כשתשלומי הנרשמים לא כיסו את העלות. אם עד לנסיעה לא הגענו לסכום הדרוש גייסנו תשלום קטן נוסף ממי מהנוסעים שהיה מוכן לתרום לכיסוי ההפרש. במקרים אחרים התנדבו מפגינים שלא נסעו לבלפור לתרום מכיסם כדי להבטיח שההסעה אכן תצא. רוח ההתגייסות של הנוסעים ושל אלה שלא יכלו לנסוע, הייתה מרשימה ביותר ומחממת לב. המימון ע"י הנוסעים ואלה שלא יכלו להצטרף להסעה היווה תשובה ציונית הולמת לטענות הביביסטים בדבר מימון המחאה ע"י תורמים שונים.
כך יכולנו להוציא כ-10 אוטובוסים בחודשים יולי-ספטמבר 2020 הן לאירועי "קבלת שבת" בימי ו' והן להפגנות מוצ"ש ב"בלפור".
בהמשך השתכללה השיטה. "הדגלים השחורים" העלו אתר אינטרנט, שנבנה ע"י גלעד ביהרי (האחד והיחיד!), באמצעותו ניתן היה לנהל את ההרשמה של כל אחד מקווי האוטובוס ברחבי הארץ. מספר הנוסעים מנס ציונה והסביבה (רחובות, יבנה, ראשל"צ, ומושבים וקיבוצים בסביבה), הלך וגדל. יצרנו קווים עם מסלולי איסוף בעיקר מרחובות ומנס ציונה. בשיאן של ההפגנות בבלפור הוצאנו להפגנות מוצ"ש 3 אוטובוסים מלאים מרחובות-נס ציונה. כאן כבר נוצר צורך לגייס מפגינים שיהיו אחראים על האיסוף, הנסיעה, החזרה והפיזור של כל אוטובוס. מתן דנוס, אלה רז ריצ'רדס ושרונה לבני גולן מרחובות, והנרי (צבי) זלצמן מראשל"צ התגייסו ברצון למשימה.
ההפגנות בירושלים היו בבחינת חלום שהתגשם. אחרי 3 שנות הפגנות יחידים בנס ציונה, בצומת בית עובד וביבנה, זכינו סופסוף להצטרפות המונים בהפגנות הענק ליד המעון בבלפור. מעבר לכך, ראינו הצטרפות של בני כל הגילים, ובפרט צעירים רבים, שעד אותו שלב נמנעו מלקחת חלק בפעילות המחאה.
ההפגנות בירושלים הצליחו גם להביא לכך שהתקשורת החלה לדווח מעט יותר על פעולות המחאה. בכך היוו הפגנות אלו נדבך חשוב, אך גם למחאה ביישובים, על הגשרים ובצמתים היתה חשיבות עצומה. לכן העברתי את הדגש של פעילותי להפגנות בנס ציונה. עם הצמצום במספר העולים לבלפור התארכו קווי ההסעות והטיפול בהם עבר לידיהם הנאמנות של גלעד בשן (חולון) וסיוון מרילי.
