חופש הביטוי וחופש היצירה
הדס ענבר
מחאת נס ציונה, 2021
מהי מחאה בלי אמירה מדוייקת?
מחאת בלפור, המחאה נגד השחיתות ונגד נתניהו יצרו מושגים חדשים לצד פירושים עכשווים לציטוטים מהמקורות, לשירים, לדברי חכמים ופחות חכמים. היצירתיות העזה התבטאה באומנות, בכתיבה, בפזמונאות, במיצגים, בתחפושות, בהדפסת חולצות עם אמירות, סמלים עיטורים, בסטיקרים שעיטרו מעילים, כובעים, מכוניות, במיטריות "לך" ובאין ספור שלטים.
בכל מקום התנוססו דגלי המדינה עם דגלים שחורים וורודים ולידם אלפי שלטים.
שלטי הרחוב, פלריגים ענקיים שתלינו על מעקות המדרכה, על הגשרים ועל המרפסות סופקו על ידי הארגונים ותנועות המחאה השונות, אלו השתמשו בתרומות כדי להפיק שלטים שנוצרו על ידי אמנים וגרפיקאים מוכשרים. כמו שלט ה"לך" המפורסם של רוני דונביץ' והכרזות החדות של יוסי אוחיון ועוד רבים אחרים. מבית היוצר הזה הגיעו גם שלטים רבים שהנפנו בידים בזמן ההפגנות והדבקנו על המכוניות בשיירות.
הרבה מאד מפגינים העדיפו ליצור בעצמם שלטים וכרזות על פיסות קרטון, ארגזי ירקות, משטחי פוליגל ואפילו סדינים ישנים. היו שהפכו את השלטים המודפסים וכתבו בצידם הריק הישר מליבם.
היו שלטים כאובים, שלטים מצחיקים, שלטים ציניים. שלטים בעד ושלטים נגד. בכתב מסודר או באותיות עקומות. כולם יצרו פאזל נפלא של יצירתיות.
והיו גם שלטי השנאה שהונפו מולנו, גרפיטי ארסי ומדבקות מאיימות.
פן אחר של היצירתיות היו ההודעות ברשתות. הזמנות לאירועים, להפגנות, לפגישות זום. בתוך ים האינפורמציה והשיח, היינו חייבים להבליט את המסרים שלנו.
פרק זה יוקדש ליצירתיות בכתב ובצבע.
