יוצרים מחאה - מאחורי הקלעים

שומר אחי ואחותי אנוכי

ינון שרז

מחאת נס ציונה, 2021

אביב 2020 כך נולדה עוד ערבות הדדית במחאה.

המדינה נמצאת בימים שאחרי גל הסגר הראשון, ישנה תחושת סולידריות באוויר. יוזמות רבות קמות למען סיוע לחקלאים ובתי עסקים שונים באזורים רבים בארץ. ככל שעובר הזמן, מתגברת המחאה נגד שלטון נתניהו. יותר ויותר אזרחים יוצאים לצמתים, לגשרים וכמובן לבלפור.

ואז כמו איזו הפקה מתוזמנת, מתחילים לשמוע על אירועי אלימות באזורים שונים בארץ: ירושלים, תל אביב, חולון, חיפה, בנימינה, הרצליה, נס ציונה, וכמובן גם מקומות נוספים. האירועים הופכים תכופים יותר ויותר. מקריאות כלליות של ימין נגד שמאל הדברים מתדרדרים מהר מאוד לקללות קשות ואלימות הכוללות אמירות שלא מביישות את גדולי האנטישמים בעולם.

עם עליית מספר האירועים, ככל שהתחילה להתפשט תחושת פחד בקרב המפגינים, התחילו להתעורר קבוצות שהתגבשו למען ביטחון המפגינים בשטח. הרעיון המרכזי מאחורי התארגנויות אלו היה פשוט : זכות המחאה, הבעת דעה ותחושת הביטחון חייבת להישמר עבור כל אזרחי מדינת ישראל.

במהלך תקופה זו הייתי שותף למספר יוזמות, חלקן קשורות למחאה בבלפור, שמטרתן הייתה לזהות תוקפים לפני שהם נכנסים לאזור "מתחם ככר פריז", לימים כיכר הדמוקרטיה. המתנדבים עסקו בסיור ברחובות הסובבים את הכיכר וכאשר נצפה אדם חשוד, נמסר המידע לשוטרים באזור כדי שיבדקו חשודים וימנעו חיכוך מילולי ואלים.

בהמשך נדרשה גם פעילות אבטחת אישים, דמויות מובילות דעת קהל, עיתונאים, אנשי מחאה, חברי תנועות/מפלגות ואמנים שהיה חשש לשלומם. זכיתי ללוות חלק מהם ובעיקר את העיתונאית משמיעת קול המחאה, הדוברת הכי רהוטה, דמות שכולה השראה, נחישות, מסירות ודוגמה אישית יוצאת דופן. כן, זכיתי ללוות את העיתונאית העצמאית אור-לי ברלב, אשת חייל שהיא ערוץ תקשורת מהלך על זוג מגפיים אדומים. אור-לי הותקפה לא פעם על ידי תומכי נתניהו, פרובוקטורים אלימים שכל מטרתם סתימת פיות והפחדה.

לשמחתי, למרות השעות והקילומטרים הרבים שעשיתי צעד מאחוריה, תמיד עברו כל אלו בשלום וללא אירועים חריגים מדי.

קבוצת המאבטחים המאורגנת ביותר, היתה "שומר אחי". התארגנות התנדבותית של אזרחים, שומרי חוק, אוהבי אדם, שלום וחופש דיבור. כולנו ללא היכרות מקדימה, רובנו ללא רקע מבצעי. המחבר ביננו היה הכאב נוכח התמונות והסרטונים שעברו ברשתות השונות של נשים, גברים וילדים, שהותקפו. תמיד המבוגרים, המבודדים מהקבוצה הגדולה, מותקפים על ידי קבוצה פורעת חוק, גסת רוח ואלימה באופן קיצוני. אין ספק שהאירועים במגרש הביתי – נס ציונה – הוציאו אותי החוצה. תחושת דאגה לחברים מבית, וההבנה שהאלימות מתוגברת באנשים מבחוץ, דחפה אותי לרצות להגן על האנשים היקרים שלנו מבית.

ינון והצוללת 21.11.20 צילום ורד הדר
ינון והצוללת 21.11.20 צילום ורד הדר
אור לי בר לב מראיינת את האיש ששומר עליה. ינון שרז 21.11.20 צילום ורד הדר
אור לי בר לב מראיינת את האיש ששומר עליה. ינון שרז 21.11.20 צילום ורד הדר

ריבוי אירועים אלו, ביחד עם מגבלת "1000 מטר מהבית", חיבר את כולנו לכלל החלטה שיש צורך בקבוצת סדרנים: אנשים עם שיקול דעת, לא חמי מזג, אנשים שידעו לחצוץ, להפריד ולהגן, ובמקרה קיצוני להתמודד עם אלימות פיזית במידה שתופנה אלינו.

הקבוצה לקחה חלק בלא מעט אירועים באזורים שונים בארץ. תמיד בצורה סמויה, כשאנו חלק מהמפגינים עם מודעות ורגישות גבוהה לנעשה מסביב. תמיד יוצרים את החיץ הנדרש, תמיד מפנים את עירנות השוטרים לאירועים חריגים, והכי חשוב, תמיד מוודאים שאף אחד לא ילך הביתה בפחד או ישאר מאחור לבד.

רצה הגורל שדווקא אצלנו בעיר השקטה התחיל קמפיין "שמלאנים בוגדים". היו כאן לא מעט אירועים שכללו תקיפה, שבירה, סימון, השחתת ציוד, תקיפה מילולית ופיזית. היינו מספר רב של פעמים כקבוצת סדרנים, ולא מעט פעמים כיחידים.  מנס ציונה יצאו הרבה מפגינים נחושים שלא יסתמו להם את הפה על ידי איומים. אנחנו היינו סוג של תמיכה, אבל הם הגיבורים האמיתיים.

עשייה למען הזולת היא שליחות ובעיקרה קשורה לחינוך שקיבלנו בבית, בבית הספר, בתנועות הנוער בחוגי הספורט ובצבא. היתה לי הזכות להיות חלק מפעילות זו במחאת 2020. היתה לי הזכות לראות מבטים מפוחדים וחוששים ההופכים לחיוכים מלווים באמירת תודה בסוף הערב, כשהכל נגמר בשלום.

לעשות טוב, כדי שיהיה לכולנו טוב יותר, זו זכות גדולה. אני מודה לכל השותפים בדרך שסמכו, נתנו גב, עמדו לצידי והיו חלק מיצירת תחושת ביטחון בתוך אווירה לא שפויה ואלימה, מתוך שליחות וללא פחד.

 שתמיד נהייה בצד שמגן ושומר!

שלחו לי הודעה במייל
הודעה על
guest
0 תגובות
Inline Feedbacks
ראו את כל התגובות