זו העת
דברים שנאמרו בהפגנה ב-10.04.21 בנס ציונה
צבי פלטיאל
מחאת נס ציונה, 2021
השבוע נפתח שלב ההוכחות במשפטו של נתניהו – המואשם במרמה והפרת אמונים, ומואשם בשוחד, שוחד, שוחד!
עמו על ספסל הנאשמים ישבו גם שלושה מבכירי נציגיו של עולם העסקים, העיתונות והתקשורת האלקטרונית בישראל: ארנון מוזס ושאול ואיריס אלוביץ'. רגע שפל ובושה לחברה הישראלית ולמדינה שלנו – בושה!
ואולם לא רק ארבעה אלה ישבו על הספסל. לצידם ישבו סמויים רבים.
ראשונים, על ספסל הנאשמים ישבו כל השרים, סגני השרים וכל בעלי הכיבודים בממשלה, בכנסת ובסביבתן. כל אלה איפשרו את התנהלותה הנפשעת של ממשלת הנאשם מבלפור במהלך השנים האחרונות. הם שאפשרו הטלת עשרות שנות חיסיון על מחדלי הטיפול במשבר הקורונה. הם הנושאים, לצד הנאשם מבלפור, באחריות ללמעלה מ-6000 קורבנות המגפה. הם הנושאים באחריות למשבר הכלכלי בו אנו נמצאים כעת. הם שותפים למחדל העדר תקציב מדינה מאושר זה למעלה משנתיים.
לצידם על ספסל הנאשמים תוכלו לראות את הפקידים הבכירים הסמויים במערכות הביטחון, הבריאות, האוצר, הפנים, ואחרות. אלה שהרכינו ראש בפני הפוליטיקאים, ושיתפו פעולה באישור מכירת מטוסים וכלי שייט מתקדמים שעלולים להיות מכוונים כלפינו.
אותם פקידים שהסכינו עם העדר תקציב מדינה מאושר ונשארו במקומותיהם, עת פקידים רמי דרג ובעלי מצפון עזבו את משרד האוצר. אותם פקידי משרד החינוך, הבריאות והחוץ ששתקו כאשר הפכו את משרדיהם לסרח עודף של הממשלה – סמרטוט אין חפץ בו, ממש כמו המשרדים המיותרים נוצצי שמות שסמורטטו עם לידתם. ועוד יושבים לצידם גם אותם שומרי סף המכונים מבקר המדינה, נציב שירות המדינה ואחרים.
באמצע שורת הספסלים אפשר לזהות את צלליתו של היועץ המשפטי לממשלה, ולצידו סגל הפרקליטות. נכון, התביעה מתנהלת מטעמם, אך את מחיר הרפיון שלהם אנחנו משלמים: רפיון בהגשת כתבי האישום המעוכבים (כץ, דרעי, ליצמן, ביטן, לדוגמה), בחקירות שלא מוצו (תיק 3000, מתווה הגז, משבר הקורונה), ובתיקי מיוחסים שנסגרו על אף העוול בכפם (אפי נווה, רות דוד).
במקום של כבוד על ספסל הנאשמים מסתירים את קלסתרם מערכות ערוצי הטלוויזיה והרדיו: מהשופר הצרוד ערוץ 20 שמקפיד לזייף בשיטתיות, דרך גלי צה"ל על הברדוגים והלינורים שבו, ועד שלושת ערוצי הטלוויזיה העיקריים 11, 12, 13. אלה אינם מחמיצים הזדמנות לדווח מוטה, פן יבולע להם. ערוצים אלה הסתירו וגימדו את פעולות המחאה, אך העלו את הנאשם לשידור ישיר בכל עת שחפץ – בלי שום בקרה וללא כל ביקורת.
גם את אנשי המדיה הדיגיטלית והעיתונות הכתובה תראו. אך לצידם של מוזס ואלוביץ שפניהם גלויות, יש שורה ארוכה של אתרים ועיתונים שצוותיהם יושבים סמויים על הספסל. לא מדובר רק ב"ישראל היום" או בערוץ 7, כי אם בעורכים ועיתונאים בכל כלי התקשורת, אשר מכרו נשמתם לאשת הנאשם רק כדי לזכות בפירורי ברכתה. אלה דאגו, דואגים, וידאגו להציג תמונה מעוותת רק כדי ל"רצות על מנת לשרוד".
ולבסוף, עוד באותו בית משפט צר מהכיל, יש נאשמים סמויים שעומדים. אזלו הספסלים.
נאשמים אלה הם אנחנו. אנחנו שלא עשינו די כדי שהנפילה לתהום לא תתרחש. אנחנו שלא קלטנו בזמן עד כמה הנאשם וחבורתו מסוכנים. אנחנו שעלולים להוריש לילדינו ולנכדינו מדינה טוטליטרית, רפובליקת בננות תוצרת הארץ. לא, אנחנו לא ממש יושבים על הספסל כרגע, אך השליחים כבר יצאו לגייס ספסלים עבור כולנו. אם לא נעצור את הספינה כעת, ונפנה אותה מיד למסלול היושר, הדמוקרטיה, חירות האדם וכבודו – נשב גם אנחנו על ספסל הנאשמים.
המיית השליחים ושאון הספסלים כבר נשמעים בחוץ!
זה הזמן, לפני שמי שנכשל ברכיבה על משבר הקורונה, יצית את האזור כולו כדי להימלט מאימת הדין.
הגיעה העת!!!