א' של יום ו'
צבי פלטיאל
מחאת נס ציונה, 2021
את א' פגשתי כמעט כל יום ו' במהלך ההפגנה בצהרי היום, בדרכו לקניות. בחור בשנות ה-30 לחייו, חייכן וטוב לב. לא' הנמוך ושחור השיער, הייתה תכונה שלא כל אחד הבחין בה, אך משנודעה למתבונן לא יכול היה להתעלם ממנה. א' הוא קצר רואי, ואולי ממש חצי עיוור. לעתים הוא לא הבחין בכרזה בה החזקתי, 2 מטר רוחבה, עד שנתקל בה. ומשנתקל הוא עצר לידה והתאמץ לקרוא אות אחר אות עד שקלט את תוכנה.
כך בפגישות הראשונות. בהמשך הוא כבר הכיר את התוכן והשתדל להביע תמיכה בהפגנות בסיסמאות שחיבר: "לא נוותר עד שביבי יתפטר", "ביבי תלך, כבר מספיק להתלכלך".
לקראת בחירות מרץ 2021 סיפר לי א' שהוא השתתף באחת ההפגנות של תומכי נתניהו בצידו האחר של הצומת. הוא הסביר לי שהם הציעו לו תשלום, והיות שהוא זקוק לכסף הוא הסכים להפגין מטעמם. לא שיבחתי אותו על כך, אך גם לא מחיתי. נראה שהוא אכן זקוק לסכום הפעוט שהציעו. ביקשתי רק לוודא שאכן התשלום מובטח. א' הסביר לי שמי שגייס אותו מתפלל עמו באותו בית כנסת, ולכן הוא סמוך ובטוח שהמגייס יעמוד בדיבורו.
שבוע אחרי הבחירות אנחנו ממשיכים להפגין, וא' מופיע כבכל יום ו'.
אני: "קיבלת כבר את התשלום?"
א': "עדיין לא. אמרו שבשבוע הבא."
עוברים עוד שבועיים-שלושה.
אני: "א', קיבלת את התשלום?"
א': "לא, ואני גם לא מאמין שישלמו. לא נורא, זה רק 100 ש"ח."
א' נשאר שמח וטוב לב, כפי שהיה תמיד.
