שמאל - ימין? שמאל!
הדס ענבר
מחאת נס ציונה, 2021
מיד כשהתחלנו להפגין בצומת הקניותר, החלו הפגנות נגד. בתחילה, המפגינים נגד נתניהו והשחיתות מילאו את 4 קרנות צומת הקניותר, והביבסטים היו מופיעים רק כדי להציק אך עם הסגר השני, דרשו גם הם מקום להפגין. המשטרה נענתה להם למרות מספרם הדליל והקצתה להם את הפינה הדרום מזרחית של הצומת. עוד לפני כן, יחידים ניסו לקרוע שלטים, קללות נשמעו, והיו פרובוקטורים שממש ניסו לעורר את המפגינים להגיב (והצליחו לצערנו).
בתחילת חודש אוקטובר 2020 הופיעה מערכת הגברה שלא היתה מביישת את האמפי בקיסריה. מיטב להיטי ביבי המלך הושמעו בווליום שאף אחד לא יכול לגבור עליו. המערכת המורכבת על מכונית חבוטה, עקבה אחרי ההפגנות השונות ויושבי המכונית וחבריהם הציקו בעיקר למפגיני כיכר גבעתי בישפרו סנטר.
עד אז הסתפקנו במגאפונים וזמבורות, ללא מוסיקה, אך בתגובה רכשנו בידורית צולעת שבה השמענו מוסיקה ושירי מחאה מבלפור שהופצו ברשתות. או אז התעוררה המשטרה ומיהרה לדרוש שנכבה את הבידורית כדי שיוכלו לבקש מהביביסטים לכבות את שלהם.
לא הסכמנו, והרעש בצומת גבר. שכנים התלוננו (באופן מעניין התלונות הגיעו רק אחרי שאנחנו הפעלנו את ההגברה). שינינו את כיווני ההגברה כדי להמנע מתלונות.
אז גם החלו להופיע השלטים. שלטי שנאה מעוררי פלצות. "שמאלנים בוגדים" "שמאלנים אויבים" התעורר ויכוח ציבורי אם הנפת שלטים כאלו משמעותה הסתה כי מה עושים עם בוגדים? יורים בהם…. לפעמים 3 יריות בגב. הופיעו גם שלטים בגנות אהוד ברק. סטיקרים "שמאלנים בוגדים" הודבקו ברחבי העיר, על ידי בני נוער מוסתים.
קומץ מפגיני הימין, חלקם יבוא מערים אחרות וחלקם מקומיים הקשורים לסניף הליכוד בעיר, צרחו קללוות ואיחולי מוות למפגינים ולילדיהם. לאט לאט הם אספו שמות והיו פונים אישית למפגינים כדי להוכיח "שהם יודעים פרטים על השמאלנים" . נאור ירושלמי, סגן ראש העיר, רוית מטרסו המצעידה, פרידה טויטו הבלתי נלאית, צבי פלטיאל ומני שני ספגו את הקללות האישיות.
מולם עמדו המפגינים, במספרים עולים ועולים עם הזמבורות עם השירים ועם השלטים שהוציאו את הימין מדעתו. והיו גם כאלו מאיתנו שניסו להידבר, להוריד את הלהבות, לעורר שיח אך נדחו בשאט נפש.
הביביסטים ניסו לאיים בהופעתם השחורה על המפגינים, ארבו במגרשי החניה והיו נוהגים מידי פעם לנסות להשתלט על מעברי החציה.
מידי פעם הופיעו מי שנחשבו נאמני נתניהו שהנהיגו את חבורת שחורי הקפושונים. מנבלים את הפה בשרשרות של קללות שלא יתוארו. אלו היו מפגיני נגד קבועים בבלפור, שטרחו להגיע ללבות את האש.
כך התקבעה נס ציונה כמוקד לאלימות של הימין נגד המפגינים. אנשים אלו התהדרו בתמונות בהן הם מחובקים עם האלוהים שלהם… אך למעשה היו מוקצים בתנועת הליכוד.
עוצמת הקול של מערכת ההגברה והמגפונים של הביביסטים גברה כאשר עלו נואמים לשאת דברים מול הממפגינים הם טרחו לכבד כל אחד מהם בכינוי בוגד, בעיקר את מי שהיו בעלי דרגות בכירות בצבא, את חברי וחברות הכנסת, ואת אנשי המחאה כמו סדי בן שטרית שלכבודו אף נכתבו שלטים בזויים במיוחד.
השוטרים ניסו להרחיק חלק מהקבוצה האלימה. משבת לשבת מספר השוטרים שהיו בצומת הלך וגדל. הם ניסו למנוע מגע בכל דרך שהיא בין המפגינים לביביסטים.
בחודש דצמבר האלימות ההסלימה. רימון הלם הושלך לביתו של אחד מהמוחים, המישטרה מידרה אותנו מהידיעה אם יש קשר בין הרימון לבין היותו של המותקף חלק מהמחאה. ואז רוססו כתובות הנאצה על קיר ליד ביתו של צבי פלטיאל, ובמקומות נוספים בעיר. סטיקרים "שמאלנים בוגדים" נשלחו במעטפה אישית למני ולתום שני. כאילו לומר "הגענו עד אל ביתכם".
האלימות עוררה את התקשורת הארצית. כתבות הופיעו במספר עיתונים, ועיתונאים עקבו אחרי המתרחש בהפגנות שלנו, בעיקר ליווה אותנו בר פלג מעיתון "הארץ".
במשך כמה חודשים המתח היה רב. ביקשנו מהמפגינים שלא יצאו מההפגנות לבד, ינון שרז ארגן את "שומר אחי" כדי להבטיח את שלום המוחים. בסופו של דבר, מעיריצי נתניהו עייפו (או שלא שילמו להם), והם הסתלקו מהצומת. לא היו להם מטרה והתמדה שיחזיקו אותם בצומת.
על כתובות הנאצה בפרק "הכתובת על הקיר"
על התארגנות ההבטחה בפרק "שומר אחי ואחותי אנוכי"
על נסיונות פיוס מצד הימין השפוי בפרק "פרחים וקללות"
על מחאת נס ציונה בתקשורת בפרק "מחאת נס ציונה בתקשורת"
28.11.20 צילום ורד הדר