עצרת לציון 25 שנה לרצח יצחק רבין
צבי פלטיאל
מחאת נס ציונה, 2021
25 שנים מפרידות בין ההפגנה הגדולה ההיא בכיכר מלכי ישראל, לבין ההפגנות בימים אלו בכל הארץ ובאותו מקום עצמו, היום כיכר רבין. כאז כן עתה מפגינים מאות אלפים במאבק להגנת הדמוקרטיה, ובמאבק למען חיים במדינת שלום מתוקנת.
מול המפגינים מתייצבות כיום חבורות של אנשים הבזים לדמוקרטיה ומוכנים להעלותה באש, אש חיה, ממש כמו לפני חצי יובל שנים. יצחק רבין נפל חלל במאבק זה כתוצאה מאותה אש, מאותם כדורים. השלטים המכנים אותנו בוגדים, כאן בנס ציונה ובכל רחבי הארץ, הם עדות לכך שאותה להבת שנאה ממשיכה להשתולל. בראש המסיתים עומדים גם כיום אותם אנשים. כדורי אקדח טעון שהונח אז על השולחן, עלולים להופיע גם במערכה הנוכחית. אבל אנחנו "נדרנו הנדר לזכור את הכל, לזכור – ודבר לא לשכוח".
כאז כן היום יוצאים תומכי הדמוקרטיה והשלום בהמוניהם לרחובות. כאז כן היום מתארגנות אמהות דואגות לשמור על חיי הצעירים.
כאז כן היום חובה עלינו לפעול יום יום, שעה שעה, כדי שלילדינו ולנכדינו תהיה מדינה מתוקנת וראויה, עם מנהיגות ישרת דרך, אמינה ודמוקרטית.
הרי "נדרנו הנדר לזכור את הכל, לזכור – ודבר לא לשכוח".
אסיים בכמה שורות שנכתבו בדיוק לפני 22 שנה במלאת 3 שנים לרצח רבין.
רודף שלום
לילה, על מיטה שוכב חלמתי שהוא בא,
בהיר כתמיד, שקול, ישיר.
אני: "הרי שלוש שנים אתה בין מלאכים"
"לא, כי עודני חי" השיב,
"לא, כי עודני חי".
"בצמתים" אמרתי "ובכיכרות"
ליד המיטה עודו עומד
"הם קראו בקול "רודף! בוגד!"
והוא "לא מת אני, לא מת!"
הוא "לא מת אני, לא מת!"
עומד לו שם, כמו בחיים,
ניצוץ עיניו יבהיק, יצחק,
"מה שלא יכלו לרצוח ואין זה רק חלום,
עודו כאז רודף שלום,
עודו כאז רודף שלום!"
"לא אינני מת" אומר הוא וחוזר,
"אינני מת, רק חי לעד,
כל עוד דורשי שלום בארץ,
עמם כתף אצעד,
עמם כתף אצעד".
"עם אמהות בגבול צפון,
בכיכר תל אביב, בתפוצות גולה,
בין כל שוחרי שלום על ארץ,
אִתם אני ראש ממשלה,
אִתם ראש ממשלה."
בלילה על מיטה חלמתי שהוא בא,
בהיר מתמיד, שקול, ישיר.
"הרי שלוש שנים אתה בין מלאכים"
"לא, כי עודני חי" השיב,
"לא, כי עודני חי".
צבי פלטיאל, 1998
"