ההפגנות בנס ציונה
תמי חיון
מחאת נס ציונה, 2021
המחאה בנס ציונה התנהלה למופת. היו מארגנים, שדאגו לתיאומים, לתכנים ולפרסומים, צוות טכני שדאג להגברה ולשילוט, צלמים נהדרים וגם אנשים נפלאים שדאגו לשמור על הסדר והכללים (בכל זאת, ימי קורונה) וגם להרגיע את הרוחות כשצריך. הכל, כמובן, בהתנדבות ומתוך תחושת שליחות.
בקבוצת הוואטסאפ הפעילה קיבלתי עדכונים שוטפים מהכנסת ומפעילותם של אנשי המחאה בכל הארץ, ולמדתי מה יהיה הנושא העיקרי של ההפגנה בשבת, ומי יהיה האורח שיגיע לנאום.
האורחים שביקרו אותנו מדי שבוע הגיעו מן הכנסת וגם מחוץ לפוליטיקה, היו ביניהם פעילים חברתיים מארגונים שונים, עורכי דין, אנשי צבא לשעבר ועוד. נחשפתי מקרוב למגוון של נואמים שעזרו לי לגבש את דעתי לגבי הנושאים שעל סדר היום ובהמשך, לגבי ההצבעה שלי בקלפי.
מדי שבוע, לקראת סוף ההפגנה, נקראו כל האנשים שהתפרשו משני עבריו של רחוב וייצמן להתכנס ברחבת בנק הפועלים כדי להאזין לדובר האורח, ולקבל דיווחים שוטפים לגבי התוכניות לשבוע הקרוב. לאחר הנאומים והתדרוכים, סיימנו את השבוע בשירת "התקווה" והתפזרנו איש איש לביתו.
אני הייתי יוצאת מהצומת בהרגשה של התרוממות רוח, גם בשבתות בהן היו הפגנות קולניות ואלימות מצד קומץ תומכיו של "ביבי המלך".
מארגני המחאה דאגו לחדש כל הזמן ולהתמקד בנושאים בוערים שעמדו על הפרק. למשל:
“מחאת הצוללות” – המפגינים התבקשו להגיע עם שלטים ועם דגמים של צוללות עם שם מתאים.
מחאת "לך כי" – המפגינים התבקשו להגיע עם שלטים המנמקים מדוע נתניהו צריך כבר ללכת.
בתקופה בה היו מאבקי כח בין המפלגות השונות מ"גוש השינוי" והיה חשש שמא נפסיד את המאבק בגלל שיקולי אגו, חילקו מארגני המחאה מדבקה סגולה עם הסיסמה: "גוש אחד, ביחד ננצח".
אפילו לבוש ייחודי היה למפגיני נס ציונה – בחורף, הגרעין הקשה, דאג להגיע להפגנות עם אימוניות לבנות ועליהן הכיתוב "מחאת נס ציונה"
חברים ומכרים מהצפון ומהדרום, שהשתתפו בהפגנות במקומות היישוב שלהם ובהפגנות המרכזיות בבלפור, סיפרו שבסביבתם מדברים על "מחאת נס ציונה", על כך שאנחנו נחשבים לקבוצה איכותית ונחושה של אנשי מחאה.
